O BLOG

BUSQUEI MUITO TEMPO, SABER O QUE QUERO E O QUE NÃO QUERO, O QUE GOSTO E O QUE NÃO GOSTO, O QUE ME FAZ BEM E O QUE ME FAZ MAL.
AGORA, QUERO DIVIDIR TUDO ISSO, POIS, SINTO ALEGRIA, E ESTA ATITUDE, ME REALIZA DE UMA FORMA QUE NÃO CONSIGO EXPLICAR.
ENTÃO, AGRADEÇO A OPORTUNIDADE DE PODER DIVIDIR ISSO COM TODOS QUE CHEGAM ATÉ ESTE ESPAÇO, MINHA CASA, MEU CANTO, QUE SOMENTE EU TENHO A CHAVE DA PORTA DA ENTRADA, E SEMPRE A DEIXO ABERTA.

SOUGHT LONG, KNOW WHAT I WANT AND DO NOT WANT TO KNOW WHAT, KNOW WHAT I LIKE AND DO NOT LIKE TO KNOW WHAT, KNOW WHAT MAKES ME ILL AND KNOW WHAT MAKES ME WELL.

AND NOW DISCOVERED THAT DIVIDE ALL THIS, GIVE ME JOY, AND SO ME IN A WAY THAT MAKES

COULD NOT EXPLAIN.

SO THANK THE OPPORTUNITY TO SHARE ALL THIS POWER TO ALL THAT COMES UP

THIS SPACE

געזוכט לאַנג, וויסן וואָס איך ווילן און טאָן נישט וועלן צו וויסן וואָס, וויסן וואָס איך ווי און טאָן ניט ווי צו וויסן וואָס, וויסן וואָס מאכט מיר קראַנק און וויסן וואָס מאכט מיר געזונט.

און איצט דיסקאַווערד אַז טיילן אַלע דעם, געבן מיר פרייד, און אַזוי מיר אין אַ וועג אַז מאכט קען ניט דערקלערן.

אַזוי אַ דאַנק די געלעגנהייט צו טיילן אַלע דעם מאַכט צו אַלע אַז קומט צו דעם פּלאַץ.

Sunday, October 27, 2013

Tuesday, October 15, 2013

ג'ון וו מורה Schlatter בוקר - Stoer

ג'ון וו מורה Schlatter בוקר - Stoer

 אני נולדתיברגע המדויקשבה צץ שאלה מפיו שלילד.

הייתי הרבה אנשים במקומות רבים.

' מ' סוקרטס, לעודד את בני הנוער של אתונה לגלות רעיונות חדשיםמשאלות.

אני אן סאליבן, חילוץ סודות היקום שלהיד המושטת של הלן קלר.

אני איזופוסואמת חושפנית הנס כריסטיאן אנדרסן דרך סיפורים רבים מספור.

אני מרווה קולינס נלחם עלזכותו של כל ילד לחינוך.

אני מרי מקלאוד בתון בנייןמכללה גדולה לאנשים רבים , תוך שימוש בארגזי תפוזיםכשולחנות .

את שמותיהם של אלה שהמקצוע שלי מצלצלים כמוהיכל תהילה לאנושות ... בוקר טי וושינגטון , בודהה, קונפוציוס , ראלף וולדו אמרסון , ליאו בוסקילה, משהוישו.

אני גם מי ששמותיהם נשכחו זה מכבר , אלאשלקחים והאופי תמיד ייזכרו בהישגי תלמידיהם.

אניהכי בר המזל בין כל העבודהש.

הרופא מותר לחיים להוביללרגע קסום . מבחינתי, זה מותר לראות שחיים נולדים מחדש בכל יום עם שאלות , רעיונות וחברויות חדשות.

אדריכל יודע שאם הוא בונה בזהירות , המבנה שלו יכול לעמוד במשך מאות שנים. מורה יודע שאם הוא בונה באהבה ואמת, שבו בונה יימשכו לנצח.

אני לוחם , עושה קרב נגד לחץ חברתי יומי , שלילית , פחד, קונפורמיות, דעות קדומות , בורות ואדישות.

יש לי אתגרים , הרפתקאות וכיף בהווה , כי זה אפשר לי לבלות את הימים בעתיד.

אני מורה ... ומודה לאלוהים על זה כל יום.


Friday, October 11, 2013

QUASE

Queridos Amigos Blogueiros,

Como estão todos?

Espero sinceramente que tudo esteja  na harmonia, equilíbrio e serenidade.

Cada vez que imagino que vou fazer algo, ocorre alguma coisa que me impede de fazer o que tinha planejado, isso me incomoda, contudo, me revela que tenho que ter muito mais foco nos projetos.

Escrevo isso, pois gosto muito de estar aqui, este é um refúgio meu, entro neste espaço, e perco completamente a noção do tempo, isso me distrai, me alegra e me completa, amo escrever e dividir o que tenho vivido, repassar algum vídeo que acho interessante, gosto de acompanhar o que os amigos também produzem para que me sinta oxigenado de novidades e pensamentos.

Estava pensando no quase que todos vivemos, quase fizemos isso, quase falamos, quase mudamos, quase calamos, quase aceitamos, quase, quase, quase.

Quase é não ter feito, e muitas vezes, penso por que fiz ou deixei de fazer algo, chego no quase.

A vida nunca, e principalmente nos tempos atuais, aceita um quase, temos que entender o que queremos, compreender os caminhos que nos levam a isto que desejamos, e estando preparados para o que buscamos, jamais podemos permitir que o quase, tome proporção e esteja onde jamais deveria estar.

O quase nos impede, o quase dificulta, o quase traz problemas, o quase frusta muito e nos deixa com uma sensação de fracasso.

Melhor tentar, jamais perder oportunidades e nunca deixar o quase governar nossas vidas, é temerário perceber que, muitos perderam muito tempo por ele, e o tempo, na maioria das vezes não pode ser remido.

Desejo a todos um tempo chamado hoje, agora, e que nele, possamos viver e fazer tudo o que desejamos, e entendemos ser de relevância, para que nossa vida seja construída sem falhas ou brechas em nenhum momento.

Um grande abraço a todos.

Do amigo.

Fábio Luís Stoer

Saturday, October 5, 2013

הטיול הזה קשה

חברים ואחים יקרים, לכולם הוא תקווה טוב, ושלוםשקיים בכל לבםולהתחדש מדי יום עם כלהתקווה הנחוצה כדי שחייהם משגשג ומלאים שמחה .

אני עובר תקופה של כאב ועצב , אני חושבשצריכה להיותתקופה שבה אתה לומד ושכלול רוחי ללמוד להתמודד עם כל רגע שאנחנו צריכים לעבור את העולם הזה.

היום במיוחד , יש לי הלב שלי כואב מאוד , זה עושה שתי שנים איבד את האמא שלי, והגעגועים גדולים מדי,

ביום שני, 7 במרץ, להפוך את 18שהיה האבא שלי , ושוב אני יודע שאתה מרגיש אותו הדבר , הרבה עצבוגעגועים.

אני מרגישה מאוד לבד , זה כואב לי להיזכר בפעם הייתה לומשפחה, נישואים , בשיחות, באיגוד ,והנעימות של הביתשהייתה .

אני מקווה שיום אחד תוכל להיותשוב בבית, אני רואה את מותו הזמן, אבל אני מאמין בלבישהכי הטובלחיים שלי שיבואו ,ושאלוהים , ריבונו של העולם אל ישכח אותי כאן בלישהרצון של הלב שלי שנערך .

חיבוק גדול לכולם

שלום ושמחה לכולם.

חבר,

פאביו לואיס Stoer .